לפני שניכנס לפרקטיקה של עשה ואל תעשה בקבלת החלטות בתנאי אי וודאות, אנחנו מציעות לכם  לשאול מה לא בסדר בכותרת הזו – כלים לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות?

כדי לקבל את התשובה, מספיק שתהרהרו רגע על החודש האחרון, על התוכניות שלכם או של אנשים בסביבתכם, תוכניות שהיו סגורות, אולי אפילו חתומות ונעולות (מי אמר גאנט?), ובכל זאת באופן מפתיע, או שלא, לא יצאו לפועל. המציאות מוכיחה שוב ושוב ש “הדבר הוודאי היחיד הוא חוסר הוודאות”.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 1 – אל תנסו לחפש וודאות. חבל על הזמן שלכם

מעבר לבזבוז הזמן, האמונה (גם אם סמויה) שאי שם יש יותר וודאות, שאם אחקור יותר, אתעמק יותר, אוודא יותר, אעשה יותר גיבויים, אחשוב מראש על כל התסריטים, אז אארגן לי מצב וודאי, יש בה משום פגיעה בחוסן הנפשי שלנו מאחר וככל שנהיה יותר זמן בתפקידים ניהוליים, המציאות תוכיח לנו אחרת ותתיש אותנו.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 2 – השקיעו בפיתוח מצב תודעתי Mindset  של גמישות

קבלו את המציאות המשתנה בתכיפות הולכת וגוברת כחלק מהחיים. הפסיקו ל”היכנס בקירות” ותרוויחו מהרוגע שמגיע עם הקבלה הזו. במקום לנסות להחזיר תהליכים אל המסלול המקורי (הוודאי לכאורה) שאלו את השאלה הבאה שבהצעה פרקטית מס. 3.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 3 – לנוכח שינויים בלתי צפויים או רצויים שאלו את השאלה “מה טוב יכול לצאת לי מזה”?  ( עבורי, לצוות שלי, למטרה שלנו, לארגון )

כוונו את הפוקוס שלכם לחפש את מה שכן. זכרו  Where the focus goes the energy flows””
כמנהלים תובילו באנרגיה של “מה כן” – תפעילו את תופעת הדהוד התדר (1) וכך יתנהלו בסופו של דבר הצוותים שלכם, הקולגות שלכם, הלקוחות שלכם ו… המציאות.

(1) הכוונה לתופעה פיזיקלית של העברת אנרגיה. לדוג’ אם נשים 2 גיטרות בסמיכות ונפרוט על מיתר מסוים רק בגיטרה אחת, אותו המיתר בגיטרה השנייה יתחיל לרעוד ולהשמיע צליל ללא מגע ישיר.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 4  – קבלו החלטות כמו סטרטאפים
The lean startup  

תתחילו ותתקנו תוך כדי תנועה. חתרו להגיע כמה שיותר מהר לשטח, על ידי אב טיפוס ראשוני (למוצר/שירות/תהליך) אחרי כמה איטרציות עם השטח תגיעו לתוצאות הרבה יותר מתאימות לצורכי השוק מאשר כל סקר תיאורטי מקדמי.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 5 –   Good enough זו לא מילה גסה

אתוס השאיפה למצוינות הוותיק וה-    FOMO  ( חרדת ההחמצה Fear Of Missing Out)  העכשווי, מכוונים אותנו לבדוק הרבה אפשרויות לפני שאנחנו מקבלים החלטה. מה המחקרים אומרים על זה? האם בדיקת אפשרויות רבות מבטיחה קבלת החלטות איכותיות? האם היא מבטיחה שביעות רצון מההחלטה?

בבחינה של איכות ההחלטות לא נמצא הבדל מובהק. זאת ועוד, אנשים שנוטים לקבל החלטות באמצעות בדיקה של כמה שיותר אפשרויות באופן מובהק פחות מרוצים מהתוצאות. אותו דחף שדחף אותם לחפש הרבה אפשרויות הוא זה שגורם לחוסר שביעות הרצון שלהם. התחושה התמידית שמשהו לא עד הסוף שלם. הספק שמנקר שאולי יש משהו עוד יותר טוב בחוץ…

קבלת החלטות – הצעה פרקטית מס. 6 – אבחנו לאיזה טיפוס מקבלי החלטות אתם קרובים יותר, הכירו בתוצאות  ופעלו בהתאם לממצאים

מובאים כאן 2 טיפוסים של מקבלי החלטות שפסיכולוגים מדברים עליהם

1. מקסימייזרים – ממקסמים
מחפשים לקבל את ה – החלטה הכי טובה: ידברו עם הרבה אנשים, יחפשו בגוגל, יערכו טבלאות השוואתיות, יתייעצו עם מומחים, יקבלו החלטה ואז ישנו אותה…

2.  הסטיספייזרים- המסתפקים
מגבשים כמה קריטריונים שחשובים להם, בודקים מספר מסוים של חלופות וכאשר הקריטריונים שלהם מתמלאים זהו מחליטים. לא מתבלבלים מכל שלל האפשרויות הנוספות שאולי נמצאות אי שם בחוץ.

שאלות לבחינה עצמית שיעזרו לכם לאבחן איזה טיפוס של מקבל החלטות אתם
(מתוך שאלון שפיתח פרופ’ ברי שוורץ)

עד כמה אתם מזדהים עם האמרות הבאות?
1. לא משנה כמה אני מרוצה מהעבודה שלי, הדבר הנכון הוא תמיד להיות עם עין פקוחה לעוד אפשרויות
2. ברדיו מתנגן שיר שאני די מרוצה ממנו. ועדיין אמשיך לחפש בתחנות אחרות אם מתנגן שיר יותר טוב
3. יחסי למערכות יחסים היא כמו למדידת בגדים, אני מצפה לנסות הרבה לפני שאמצא את האחד.
4. כשאני עומד.ת בפני החלטה אני מנסה לדמיין את כל האפשרויות שיכולות להיות, גם כאלה שלא קיימות כרגע

קבלת החלטות – הצעה פרקטית  מס.7 –  היזהרו מהטיית העלות השקועה

עלות שקועה או Sunk cost   היא הנטייה של אנשים להמשיך במיזם או בתוכנית או בצריכה או ברכישה שבהם כבר השקיעו מאמץ כמו זמן וכסף או משאב אחר. סוג של מלכודת פסיכולוגית.
חלק מהנטייה הזו מגיע מהקושי להודות בפני אחרים וגם בפני עצמינו שעשינו טעות.

הצעתנו כאן היא קודם כל לקחת את הטיית העלות השקועה בחשבון כאשר אנחנו עומדים בפני החלטה. דרך אחת לנטרל את ההטיה היא לשאול את עצמנו ” במצב היפותטי בו היינו יכולים להתעלם מהמשאבים שכבר הושקעו, לעשות “ריסטארט” מחשבתי ולהתחיל ממצב 0, האם גם אז היינו ממשיכים בתוכנית? האם היא משרתת אותנו עכשיו?

קבלת החלטות – הצעה פרקטית  מס. 8 –  שנו את היחס שלכם לכישלון

הפחד להיכשל, מה יגידו עלי, מה אחשוב על עצמי,  עומד מאחורי כמה מהנטיות שהוזכרו במאמר כמו הנטייה לחפש כמה שיותר אפשרויות, לבדוק כמה שיותר בדיקות Inhouse לפני שיוצאים לשוק, לחפש וודאות..

על עד כמה הפחד מכישלון משפיע על קבלת ההחלטות שלנו אפשר ללמוד ממחקריהם של
הפרופסורים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי על קבלת החלטות אנושית והאם היא רציונלית. מהניסויים שעשו השניים עולה שאנשים  שונאים יותר להפסיד מאשר הם אוהבים להרוויח צורת החשיבה הזו שנותנת יותר משקל להפסד מכישלון מאשר לרווח מהצלחה יוצרת “הטיית השליליות” בהתנהגות ומעכבת התפתחות.

 במאמר זה נשמש אנחנו סנגוריות של “הכישלון” ונטען שיצא לו שם רע.

נטען שכישלונות הם דבר בלתי נמנע ואפילו רצוי. נצטט את האמרה מעולם העסקים  No pain No gain””. הכישלונות של אדם הם מדד לפעילות, לעשייה, לעד כמה הוא מימש את ההחלטות שלו  בעולם המעשה.

“נביא לעדות” את טינה זליג, בעברה מנהלת תוכנית היזמות הטכנולוגית של סטנפורד והסופרת של “דברים שהלוואי שידעתי בגיל 20” שלימדה את הסטודנטים שלה לכתוב קורות חיים של כישלונות, כדרך לפתח את היצירתיות והיזמות  שלהם.

נזכיר את הממציא תומאס אדיסון שסרב לקרוא למאות הניסיונות שלא צלחו, למציאת החומר המתאים לחוט הלהט במנורת הליבון שהמציא, כישלון. גם כשהתקרב לניסיון האלף אמר שכל “כישלון” מקרב אותו אל מציאת החומר המתאים. חשבו על זה בהפסקת החשמל הקרובה (והוודאית לצערנו)

שיטת הNLP  או מדע ההצלחה כפי שהיא נקראת, קבעה את היחס לכישלון כאחד מעקרונות היסוד החשובים שלה. אמצעי לעודד אנשים לערוך שינויים ולהשיג יעדים שנראים בלתי ניתנים להשגה. עקרון היסוד הזה קובע ש “אין כישלון יש משוב להצלחה”

קבלת החלטות – הצעה פרקטית  מס. 9 –  קבלו החלטה היכן אתם לא מחליטים

כמנהלים אתם נדרשים לקבל החלטות רבות על בסיס יומיומי. האם פעם עצרתם לספור כמה החלטות אתם מקבלים? סביר להניח שלא. ומי שכן יותר ממוזמן לשלוח  אלינו את התוצאה.
יש מי שעשה את המחקר הזה עבורנו. חוקרים מאוניברסיטת קורנל בדקו ומצאו שביממה רגילה נבדקי המחקר קיבלו בממוצע  227 החלטות רק בנושא אוכל… ובסה”כ בנושאים השונים 35,000 החלטות ביום אחד.

לא מפתיע אם כן שאנשים ובמיוחד מנהלים חווים, מה שהפסיכולוגים מכנים, עייפות ההחלטה-
Decision fatigue. מצב שבו איכות ההחלטות מדרדרת כתוצאה מעומס של קבלת החלטות.

אז איך מקלים על עומס ההחלטות? אחת הטכניקות האהובות עלינו במיוחד ב NLP נקראת “מחולל התנהגות חדשה”. טכניקה שבה אנחנו נכנסים לתודעה של מודל התנהגות רצויה שבחרנו לעצמנו ולומדים מהמודל כיצד הוא/היא משיגים את מה שאנחנו רוצים. מאחר ואתם לא אתנו בסדנה ברגע זה, ניתן לכם טיפ קל ליישום. שמתם לב שאנשים מצליחים לובשים את אותם הבגדים?
המיליארדר ריצ’רד ברנסון מעדיף ג’ינסים כחולים וחולצות לבנות, מארק צוקרברג הולך על חולצת טריקו אפורה ולברק אובמה יש חליפות בצבעים אחידים. לדבריהם, ההחלטה ללבוש בכל יום את אותם הבגדים מקלה על חייהם. נשמע כמו משהו שכדאי לאמץ על מנת להקל על חיינו ולהפחית כמה שאפשר את ה Decision fatigue.

קבלת החלטות – הצעה פרקטית  מס. 10 – החליטו מהר ושנו את החלטותיכם לאט

אנשים מצליחים, גם כאלו שחיו במאה שעברה, יכולים ללמד אותנו עוד על קבלת החלטות.

איזו תכונה שקשורה בקבלת החלטות מבדילה בין מיליונרים לאנשים לא מצליחים סדרתיים?

נפוליאון היל, מחבר ספר העזרה העצמית רב המכר “חשוב והתעשר” ( 1937), ניתח את  500 המיליונרים בתקופתו. המאפיין הבולט שחזר על עצמו אצל אנשים מצלחים היה  החלטיות!
הם קיבלו החלטות מהר ושינו אותן לאט.
לעומת זאת, חוסר החלטיות היה דפוס שחזר על עצמו אצל “נכשלים סדרתיים”  25000 איש כאלה נכללו במחקר של נפוליאון היל.  הם קיבלו החלטות לאט ושינו אותן לעיתים תכופות.